איך הכל התחיל?

אני רוצה להתחיל בסוף.

ישבתי ונגסתי בחתיכות האחרונות של תבשיל זנב השור שהכנתי לפני שבוע.
מצצתי בשקיקה כל חתיכת בשר שעוד דבקה בהם, בניסיון להכניס עוד כמה מהן לפי.

ואז הכתה בי המחשבה.

לפני שנה, אין סיכוי שהייתי חושב כמה שזנב של שור יכול להיות טעים.
טעמתי את זה בעבר, הזמנתי את זה במסעדה קוריאנית רק כי חשבתי שזה אקזוטי,
אבל זה לא היה כל כך טעים, לא כמו עכשיו.

לפני שנה התחלתי לאכול פליאו,
תזונה פליאוליטית למי שלא מכיר.
ובעצם באותה נקודה חידשתי את האהבה שלי לבשר.

אף פעם לא באמת אהבתי בשר בקר,
נהנתי מהטעם, אבל לא הייתי בי התשוקה לבשר אדום
כמו שראיתי אצל חברים שלי,
שאפילו את המילה הזאת היו אומרים בטון עמוק ואגרסיבי.
ב ש ר! (נסו לדמיין את הקול הזה)


ההתאהבות שלי מחדש בבשר,
הגיע פחות ממי שאני
ויותר מהגנים המשותפים לי ולאותו אב קדמון
שלפי התפריט שלו אני סועד.


פחות מוצרים מעובדים,
בלי סוכר, בלי דגנים ובלי שמנים תעשייתים.


וכן, אני אוכל כנראה פי 4 או 5 יותר בשר ושומן מהחי 
מאשר שאי פעם אכלתי
(אולי חוץ ממספר חודשים שביליתי בארגנטינה וצ׳ילה לפני כמה שנים)

אבל מה לעשות,
בשר בקר, בעיקר מאיכות מעולה, זה דבר יקר
ולכן בהמלצת הפליאוליסטים התחלתי לאכול יותר מהחלקים הזולים של הפרה.
ומתברר שהם דווקא הרבה יותר בריאים
ומרוכזים בויטמנים, מינרלים וחומרים טובים אחרים.


לב וכבד

זנב וחלקי פנים

עצמות ופיסות שומן

דווקא בחלקים הללו גיליתי מחדש את ההנאה
באכילת בשר.


בלב יש טעמים חזקים שבאף סטייק עדיין לא מצאתי.
והכבד של הפרה הוא כנראה הבסיס לכבד הקצוץ
שהיו מכינים אצלנו במשפחה הרבה לפני שהומצא כבד העוף
(אני לא רוצה לחשוב כמה תרנגולות היו צריכים להרוג בכפר,
רק כדי להכין קערה אחת של כבד קצוץ)

ועדיין לא דיברתי על השומן,
אחח… השומן.
לפעמים זה נדמה שזאת הסיבה שאני כל כך נהנה
מאכילת בשר בקר.


יש לו טעם עשיר שממלא לי את הפה
ולראשונה אני לא מסיר אותו
או יורק אותו בזלזול
אלא דווקא מתענג על כל שנייה
שהוא מלטף לי את הפה.


התחלתי לחפש אחר אותה פיסת שומן מנוקדת בשר
כאילו שהבנתי סוף סוף מהו העיקר.


השבוע, אחרי שסיימתי לאכול את תבשיל הזנב,
חשבתי לעצמי…

איזה עוד נתחים פספסתי במהלך השנים
כשלימדו אותי שבשר זה אנטריקוט?
או אולי זה האח היקר שלו – הפילה?


איפה עוד בחלקי הפרה
מסתתרים נתחים שיכולים להעניק לי כזה אושר עילאי
כפי שאני מוצא בחלקים שאחרים חושבים שהם לא ראויים למאכל אדם?

אני רוצה לשתף אתכם במסע אכילה,
מראש ועד זנב.

אני רוצה לאכול כל נתח בשר שקיים שם בחוץ (או בפנים)
ולשתף אתכם את החוויה.

לחלוק אתכם גם את המתכון וגם את דרך ההגשה האהובה עליי
ואולי אני אוכל לעזור גם לך לגלות מחדש את
התשוקה לבשר.


אז השאלה היחידה היא…
מאיפה להתחיל,
מהראש או מהזנב?

מראש-לזנב2

מודעות פרסומת